<h1>אהל מועד שער השחיטה דרך ה'</h1>
<h2>דף ט.</h2>
השוחט אם לא בדק אחר השחיטה אם נשחטו הסימנין ברובן נבלה ולמה אין הולכין בזה אחר רוב דמן הסתם יפה שחט שרוב פעמים נשחטין רובן של סימנין בשחיטת מומחה הטעם משום שאין הולכין אחר הרוב ברוב התלוי במעשה וכן אמרו (בברכות), [בבכורות כ', ע"א] כשם שצריך לבדוק אם נשחטו הסימנין ג"כ צריך לבדוק אם הגרים ויש מצריך לבדוק ג"כ אם נעקרו הסימנין וכן ראוי לעשות לכתחילה אע"פ שאין העיקור מצוי לרשב"א אין הטבח רשאי לסמוך על בקיאותו עד שיבדוק וידע בבירור ששחט רוב הסימנין ואם לא בדק אסור באכילה. בהמה שנשחטה בחזקת היתיר עומדת עד שיודע לך שנטרפה וכל טרפות שנמצא ואיכא למיתלי במידי דבתר שחיטה תלינן דספק הוא אם קודם שחיטה אם לאחר שחיטה ומוקמינן לה אחזקתיה דסתם בהמות אינן טרפות וזה יתבאר יותר בנתי' שאחר זה, דבר זה לא נאמר אלא לענין איסור אבל בספק סכנת נפשות אין אומרין העמד דבר על חזקתו ואם ראה צפור שמנקר בתאנה ועכבר שמנקר באבטיח חוששין שמא במקום נקב של נחש וכיוצא בזה נקב ואסור מפני סכנת נפשות.
ובטרפות סרכות שבריאה שהוא מצוי י"א שחוששין וכן דעת קצת מן הגאונים וכן אמר רבי' שמשון וי"א שאין חוששין ולא מחזקינא בה ריעותא מספק וכן דעת הר"מ וכן פסקו האחרונים והביא ראיה רשב"א משמעתא דגמ' דאפי' בריאה תלינן בזאב ולע"ד לאו ראיה היא דהתם אפ' לומר דנבדקה הריאה ומיהו לדברי הכל היכא דאיתא לריאה קמן ואפשר למבדק אסור למיכל מינה עד שתבדוק משום שהסרכות מצויות ולמיעוט חששו, הר' ר' יונה אומ' שהטעם משום שהוא דבר קרוב לראותו ואם אין בודק אותה נר' כמעלים עיניו מן האיסור וודאי דשאר טרפות א"צ לבדוק כלל לכתחי' אא"כ איכא רעותא.
<h2>דף יא.</h2>
טרפות שנמצא בבהמה והוא מטרפות שאפ' לומ' דהשתא סמוך לשחיטה ממש נולדו בה כל גבנות שעשו ממנה מוכרין דעד האידנא הויא מן הרוב והשתא אתיליד בה רעותא ושמא השתא הויא דנטרפה ולזה הסכים הראב"ד דאזלינן בתר חזקה דאתיא מכח הרוב ובסרכא הנמצא בריאה הגבינות שנעשו תוך ג' ימים אסורין וקודם ג"י מוכרין ויש מחמירין ואוסרין כל שהוא תוך יב"ח אין לנו חזקת הכשר וזה יתבאר ג"כ גבי דיני ביצה טרפה בנ"ג מדרך יו"ד שער הטרפות.
<h2>דף יב.</h2>
ובטרפות סרכות שבריאה שהוא מצוי י"א שחוששין וכן דעת קצת מן הגאונים וכן אמר רבי' שמשון וי"א שאין חוששין ולא מחזקינא בה ריעותא מספק וכן דעת הר"מ וכן פסקו האחרונים והביא ראיה רשב"א משמעתא דגמ' דאפי' בריאה תלינן בזאב ולע"ד לאו ראיה היא דהתם אפ' לומר דנבדקה הריאה ומיהו לדברי הכל היכא דאיתא לריאה קמן ואפשר למבדק אסור למיכל מינה עד שתבדוק משום שהסרכות מצויות ולמיעוט חששו, הר' ר' יונה אומ' שהטעם משום שהוא דבר קרוב לראותו ואם אין בודק אותה נר' כמעלים עיניו מן האיסור וודאי דשאר טרפות א"צ לבדוק כלל לכתחי' אא"כ איכא רעותא.
האומר לשלוחו צא ושחוט לי והלך ומצא שחוט ואינו יודע מי שחט אם שלוחו אם אחר חזקתו שחט ואע"ג דלא אמרי' בד"ת חזקת שליח עושה שליחותו הכא שאני כיון שרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן כמה דאתידע במה נשחטה דמי ואע"ג דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת התם כגון דאתיליד רעותא בסכין או בבהמה. מצא תרנגולת שחוטה בשוק שרובן ישראל שאין לתלות לשחיטת נכרי מותרת באכילה, מצא באשפה ואפי' בבית אסירה ור"מ אוסר אפי' בשוק ואינו מתיר אא"כ מצאה בבית וכן ראוי להורות אע"פ שהרשב"א מתיר אא"כ מצא אשפה שבשוק.
<h2>דף כח.</h2>
כל ספק בשחיטה פסולה וה"ה דכל הטרפיות היכא דליכא למתלי בהיתרא טפי מאיסורא וכבר כתבתי הדין הזה בנתי' ה' מדרך ד' אבל אם יש לתלות יותר להיתר ואין דבר לפניו לתלות בו לאסור כגון היכא דמשמשא ידא דטבחא תולין להיתר וספק כלבא וספק שונרא אימר כלבא משום דלא שכיח דדריס שונרא דהא מעשים בכל יום דשכיח שונרא בין התרנגולים ואינו דורס.
<h2>דף נג.</h2>
כל ספק בשחיטה פסולה וה"ה דכל הטרפיות היכא דליכא למתלי בהיתרא טפי מאיסורא וכבר כתבתי הדין הזה בנתי' ה' מדרך ד' אבל אם יש לתלות יותר להיתר ואין דבר לפניו לתלות בו לאסור כגון היכא דמשמשא ידא דטבחא תולין להיתר וספק כלבא וספק שונרא אימר כלבא משום דלא שכיח דדריס שונרא דהא מעשים בכל יום דשכיח שונרא בין התרנגולים ואינו דורס.
<h2>דף נז.</h2>
לרב ר' יונה עוף שנשמט גף שלו ואין אנו יכולין לבדוק הריאה אם יש לפנינו דבר לתלות בו וכגון שנלחץ בו בכותל ואיכא אומדנא דמשום כך אפשר שנשמט תלינן לקולא וכן כל כיוצא בזה ע"כ.
